דידו ואניאס

איש נהדר הביט מהחלון,
ומבחינתה כל העולם הסתיים בארץ
זה רחב, טוניקה יוונית,
הרבה קפלים הדומים
עצר הים.
הוא
הביט מבעד לחלון, ותראי אותו עכשיו
היה כל כך רחוק מהמקומות האלה, איזה שפתיים
קפא, כמו כיור, שם
המהום אורב, ואופק בכוס
היה חסר תנועה.
ואהבתה
היה רק ​​דגים - אולי מסוגל
הפלגה אחרי הספינה
ו, לנתח גלים עם גוף גמיש,
יִתָכֵן, עקף אותו… אבל הוא –
הוא כבר נפץ על האדמה.
והים הפך לים של דמעות.
אבל, כידוע, בדיוק תוך דקה
מייאש ומתחיל לנשוף
רוח גבית. ובעל גדול
עזב את קרתגו.
היא עמדה
מול המדורה, אשר פוטר
מתחת לחומת העיר חייליה,
וראה, כמו באובך של אש,
רועדת בין להבה ועשן,
קרתגו התפוררה בשקט

הרבה לפני נבואתו של קאטו.

1969

לדרג אותו:
( 2 הערכה, מְמוּצָע 3 מ 5 )
שתף עם חבריך:
יוסף ברודסקי
הוסף תגובה