רומן פטרסבורג (שיר בשלושה חלקים)

והכאב שבנשמתי. הנה שתי מאות שנים.
ואורות הרחוב. וכאבים בחזה.
ואתה חי לבד בעולם,
ורק העיר לפניה.

ראש 30

תראה, תראה, הצהריים מגיעה,
שאורם חם יותר, שהאור שלו סרי
סה"כ, מה אתה לא מבין שוב
במולדתו הרועשת.

פרק אחרון, האם תקום,
בפעם האחרונה בפנים שלי
מחליף עייפות, אתה שם חיים,
כאילו חרוז, בסופו של דבר.

והמאה צוחקת לך
ורץ למרחוק דרך פצפוץ הרעיונות.
תראה, דבר אחד נשאר –
להיצמד לאנשים שוב,

על אהבתם, לאור ולשפל,
לאור ולכאב, לבכי ארוך,
ביי ביי מהמתים, כאתגר,
מילים עפות - בשבילם, בשבילם.

אני הולך בעיר הנצחית,
בבית הם אומרים: נהר, תחזיק מעמד,
העלווה מרשרשת, במקהלה ענקית
אני אומר לך: כל החיים.

חצי ראשון 1961, לנינגרד

ציון:
( 3 הערכה, מְמוּצָע 3.67 מ 5 )
שתף עם חבריך:
יוסף ברודסקי
הוסף תגובה